רקע תיאורטי
כתבה מספר 1:
כתבה מספר 2:
כתבה מספר 3:
כתבה מספר 4:
כתבה מספר 6:
בכתבה זו אנו רואים את הסערה שהייתה לאחר שידור גמר אקס פקטור שבו נצפתה בר רפאלי מגישת התכנית שלהם בלבוש חשוף מאוד רבים פנו לנציב פניות הציבור והתלוננו על הלבוש החושפני בזמן שידור תכנית בפריים טיים אחת התגובות הפופולאריות ביותר הייתה: "מנחה בטלוויזיה היא מודל לחיקוי וילדות קטנות רואות את התכנית".
בכתבה זו ניתן לראות את מודל היופי לאורך של כ3000 שנה אחורה.
בסרטון ניתן לראות כי אידאל היופי הינו זמני והוא משתנה מתקופה לתקופה הגוף של הדוגמנית שהציגה את המודל התעגל, הרזה, התארך, הצר והתרחב.
סרטון זה קשור לדילמה בכך שניתן לראות שאופן הסידור של המנחות לתכניות בפריים טיים משתנה מתקופה לתקופה ונראה בדיוק כמו מודל היופי הזמני.
שאלות:
האם מודל היופי הוא זמני והאם הוא משתנה לפי אופנה ותקופה?
האם יש להתייחס לתכתיבי אופנה וייצוגים על ידי התקשורת?
מהו מודל היופי הזמני של היום?כתבה מספר 2:
כתבה מספר 2 מחזקת את כתבה מספר 1 מכיוון שהיא מדגישה יותר ויותר כיצד מודל היופי משתנה וכיצד היה נהוג להתלבש בכל תקופה. ניתן לראות בכתבה כי אידאל היופי השתנה לפי תקופות, רואים בבירור איך מודל היופי של שנת 2017 ממש לא כמו מודל היופי ביוון או רומא העתיקות. לכל תקופה היה אידאל יופי ייחודי משלה ,כל תקופה התאפיינה ביופי שונה ומיוחד לתקופתה. דוגמא שהובאה בכתבה היא שמודל היופי של בר רפאלי לא היה מתקבל על הדעת בשנים אחרות ובתקופות שונות.
שאלות:
האם במודל של שנת 2017 יש סממנים שמזכירים לנו מודל יופי של שנים אחרות?
האם יש להיסחף אחרי מודל יופי אחד?
כתבה מספר 3:
בכתבה זו אנו נחשפים לכך שהיו מספר רב של תלונות ברשתות החברתיות על לבושה של שלומית מלכה המנחה של "דה וויס" בזמן שידור פריים טיים. המתלוננים התלוננו על אורך החצאית שהנחתה איתה. בין התגובות ניתן למצוא : "שלומית מלכה, החצאית שלך כל כך קצרה שזה עובר את גבול הטעם הטוב בפריים טיים ובכלל" ,"אבל למה חצאית כל כך קצרה? הבנות הצעירות מחקות את כל הסלבס. גם בג'ינס או חצאית טיפה יותר ארוכה היא מהממת", "החצאית שלך קצרה מדי! תתביישי שזה המסר שאת מעבירה לבנות בבית", "איפה הצניעות? גועל נפש!", עוד נכתב בכתבה שלמיכאל אלוני המנחה שמנחה לצידה לא הגיעו ביקורות על אופן לבושו בעוד שלומית חטפה ביקורות קשות מידי שבוע, אלא הגיעו ביקורות על כישורי הנחייתו.
שאלה : האם, איך ניתן להתלבש כמנחת תוכנית טלוויזיה בלי לגרור תגובות שליליות?
מה הוא האורך "המוסכם" שעובר את הגבול?
איפה/ מהו ההבדל בין אופן הלבוש של גברים ושל נשים?
למה רק המנחות בתכניות הפריים טיים חוטפות ביקורות על אופן הופעתם והגברים לא?
כיצד הקהל בבית תופס/ מתייחס אל המנחות?
כתבה מספר 4:
כתבה זו משנת 2013 שפורסמה בעיתון "הארץ" טוענת כי נשים לא מקבלות זימונים לאודישנים של תכניות ראליטי בתור מנחות בתפקיד הבכיר, להיות מובילות התכנית ולא להשתרך אחרי מנחה אחר. נטען כי זה מכיוון ש"אחת התכונות שנדרשות ממגיש היא לשים את עצמו בצד ולתת במה לתוכנית עצמה, ונשים פשוט לא יכולות להתאפק ולא להגיד את המלה 'אני' בכל משפט. נשים לא יכולות שלא לשים את עצמן במרכז". נאמר כי נשים יכולות להיות מנחות חדשות ותכניות רציניות מכיוון שהן יכולות העביר את המסר בצורה שניתנת לעיכול, ואינן יכולות להיות מנחות בתכניות בידור בפריים טיים, לאבי ארמוזה, מנכ"ל ובעלי "ארמוזה פורמטס", המתמחה בייזום והפצת פורמטים טלוויזיוניים בעולם ובארץ,"זה מגיע ממקום סוציולוגי ומושפע חד משמעית מתפישות שוביניסטיות. כשאתה בא כצופה לטלוויזיה אתה צריך אוטוריטה ומי שמקבל את החלטות הליהוק בטלוויזיה סבור כמעט תמיד שאוטוריטה פירושה גבר. אני נתקל בזה בכל מקום בעולם כשדנים על ליהוק. גבר מנחה נתפש כבעל סמכות, מישהו שנותנים בו אמון".
שאלות:
האם נשים לא יכולות להיות רציניות כאשר התפקיד דורש זאת?
האם ניסו בעבר לשים מנחה (נקבה) בתפקיד ההנחיה המוביל?
האם אי נתינה למנחות להוביל את תכניות הטלוויזיה משפיע על הקהל בבית שצופה בתכניות?
כתבה מספר 5:
בכתבה זו שפורסמה בגלובס אנו נחשפים לכך שעקב הופעותיה של רותם סלע כמנחה בפריים טיים בתכנית "הכוכב הבא" הגיעו תלונות רבות לנציב פניות הציבור על כך שרותם סלע מעודדת אנורקסיה וכי היא נראת בעצמה אנורקסית וכי היא "סובלת מרזון קיצוני" ורזון זה מודגש באופן לבושה בתכניות הפריים טיים. עקב הופעה זו הורים מודאגים מכך שבנותיהם ינסו להגיע לרמת הרזון של מנחת הטלוויזיה, וינסו להתחקות אליה ויהפכו להיות אנורקסיות. עוד נאמר כי מנחות הטלוויזיה הן אלילות המון וכתוצאה מכך הצופים ירצו להיות כמוהן ולהתחקות אחריהן, וכי מודל היופי מוכתב על ידי התקשורת הטלוויזיונית ויש להתחשב בקהל הצופים שנחשף לכך. בנוסף התבקש מהזכייניות להשתמש בכוח שבידיהן ולהציג עוד סוגים של מודלי יופי מתוך אחריות לצופים.
שאלות
האם כאשר מנחה רזה יש להדגיש זאת ולהלביש אותה בכוונה בבגדים צמודים?
האם כאשר מקבלים תלונה לנציב פניות הציבור על אופן הלבוש יש לשנות אותו?
האם ובאיזו מידה הקהל בבית מושפע מאופן הלבוש של מנחות הטלוויזיה?
כתבה מספר 6:
בכתבה זו אנו רואים את הסערה שהייתה לאחר שידור גמר אקס פקטור שבו נצפתה בר רפאלי מגישת התכנית שלהם בלבוש חשוף מאוד רבים פנו לנציב פניות הציבור והתלוננו על הלבוש החושפני בזמן שידור תכנית בפריים טיים אחת התגובות הפופולאריות ביותר הייתה: "מנחה בטלוויזיה היא מודל לחיקוי וילדות קטנות רואות את התכנית".
שאלות:
האם להלביש את בר רפאלי בצורה חושפנית בזמן שידור פריים טיים כשיש קהל צופים מגוון וגדול או שיש להתחשב גם ברגשות הציבור החרדי ,דתי ,מסורתי וילדים שצופים ?
איפה עובר הגבול בנושא אופן הלבוש של המנחות?
כתבה מספר 7:
כתבה מספר 7:
בשנת 1994 דנו בכנסת ישראל על מעמדן של הנשים בתכניות טלוויזיה ובפרט בחדשות. בדיון זה דנו על שילובן של נשים בתכניות חדשות ועל היעדרן של נשים ממסכי הטלוויזיה בתכניות פריים טיים ועל כך שגברים מקבלים יותר מקום בהנחיה ובהובלת ההנחיה וקיים חוסר איזון בין המינים. בנוסף בדיון נאמר כי "מאחר שאמצעי התקשורת יש להם השפעה מרחיקה-לכת על מודל ההזדהות ומודל הקידום של נשים, מה בדעת השרה לעשות אם יימצא שבאותו פירוט שנתת ובפירוט האחר תהיה הפרה של האיזון, או לחלופין חלוקת זמן שבהחלט מקפחת את הנשים המוכשרות"
שאלות:
האם יש לתת מקום שווה לנשים ובגברים כאחד בהנחיה?
האם יהיה מצב שבו נשים יעפילו על גברים ויתפסו יותר מקום כמנחות מובילות?
האם אמצעי התקשורת מעודדים את האיזון בהנחיה של גברים ונשים כאחד?
כתבה מספר 8:
מאמר זה עוסק בכך שהתקשורת מעצבות לנו את המחשבה וכתוצאה מכך התקשורת בעלת הכוח הרב מציגה את הנשים כקבוצה מוחלשת, כזאת שלא צריך לראות אותן בשידורים או לא צריך לשמוע את קולן. במאמר נכתב על מעמד האישה, איך היא נתפסת בחברה ומה הם הייצוגים שמתאימים לה בתכניות השונות לפי התקשורת.
שאלות:
האם התקשורת רוצה לשנות את מעמדן של הנשים בתכניות הטלוויזיה?
האם קהל הצופים רוצה לראות את הנשים בתכניות הפריים טיים כמנחות?
כתבה מספר 9:
https://www.academit.co.il/p.php?id=357
כתבה זו מדברת על מעמדן של הנשים בהקשר של דימוי, ייצוג האישה לאיך שהיא מוצגת בתקשורת ובפרט בפרסומות. בכתבה נאמר כי נראות האישה בפרובוקציית מיניות ותנוחות מגרות יוצר את מעמדה בחברה, זה מה שיוצר את תשומת ליבו של הצופה. עוד נאמר כי הפרסום בישראל מציג את הנשים באור שלילי, מנציח, מחזק ומעניק לגיטימציה לאי השוויון כלפי הנשים.
שאלות:
האם אי השוויון כלפי נשים הפך כבר לנורמה בחברה שלנו?
האם מדינת ישראל מעודדת אי שוויון זה?
כתבה מספר 10:
כתבה זו מדברת על שאמצעי התקשורת מקדמים גברים על גבם של נשים שנתפסות כחד ממדיות וכקישוט לצד המנחה הוותיק שתפקידו הוא להיות המוביל בעוד המנה משתרכת אחריו.
שאלות:
האם בעולם שבו שוויון ומעמד הנשים נכנס לתודעה יש לתת לביזוי נשים כסמל מיני ורדוד בתכניות בפריים טיים מקום?
למה הנשים משתפות פעולה כקישוט לצד מנחה וותיק ומוביל?
https://www.academit.co.il/p.php?id=357
כתבה זו מדברת על מעמדן של הנשים בהקשר של דימוי, ייצוג האישה לאיך שהיא מוצגת בתקשורת ובפרט בפרסומות. בכתבה נאמר כי נראות האישה בפרובוקציית מיניות ותנוחות מגרות יוצר את מעמדה בחברה, זה מה שיוצר את תשומת ליבו של הצופה. עוד נאמר כי הפרסום בישראל מציג את הנשים באור שלילי, מנציח, מחזק ומעניק לגיטימציה לאי השוויון כלפי הנשים.
שאלות:
האם אי השוויון כלפי נשים הפך כבר לנורמה בחברה שלנו?
האם מדינת ישראל מעודדת אי שוויון זה?
כתבה מספר 10:
כתבה זו מדברת על שאמצעי התקשורת מקדמים גברים על גבם של נשים שנתפסות כחד ממדיות וכקישוט לצד המנחה הוותיק שתפקידו הוא להיות המוביל בעוד המנה משתרכת אחריו.
שאלות:
האם בעולם שבו שוויון ומעמד הנשים נכנס לתודעה יש לתת לביזוי נשים כסמל מיני ורדוד בתכניות בפריים טיים מקום?
למה הנשים משתפות פעולה כקישוט לצד מנחה וותיק ומוביל?
תגובות
הוסף רשומת תגובה